"ויפגע במקום … כי בא השמש" (כ”ח י”א)
וברש”י: "ויפגע" … מלמד שתקן תפילת ערבית …
"כי בא השמש" … ששקעה לו חמה פתאום שלא בעונתה …
מזה יש ללמוד, מה טעם תפילת ערבית רשות, הרי כל התפילות אבות תקנום.
כי אברהם אבינו, "וישכם אברהם בבוקר" שהשכים כדי לתקן תפילת שחרית.
יצחק אבינו, "ויצא יצחק לשוח" שיצא לשדה על מנת להתפלל תפילת מנחה.
וכאן אצל יעקב אבינו, שקעה חמה פתאום ולכן התפלל בערב. ולא שכיוון עצמו לתקן תפילת ערבית.
"ויאמר אליו לבן … ויברכני ה’ בגללך" (ל’ כ"ז)
"ויאמר נקבה שכרך…" (ל’ כ"ח)
"ויברך ה’ אותך לרגלי" (ל’ ל’)
צריך לבאר, כי בפסוק כ"ז זה דברי לבן, ובפסוק כ"ח המשך דברי לבן. ומה יש מקום לתיבת "ויאמר" בפסוק כ"ח, הרי זה המשך דברי לבן.
וגם יש להבין טעם שינוי הלשון בתשובת יעקב אבינו. שלבן אמר "ויברכני ה’ בגללך" ויעקב אבינו אמר "ויברך ה’ אותך לרגלי". הרי הי לו לומר בגללי.
בגמ’ איתא, אריס שמשקה השדה ג’ פעמים שכרו רבע מגידולי השדה. ויכול להתנות שישקה ד’ פעמים ושכרו יהא שליש מגידולי השדה.
אולם יש מחלוקת, אם התנה שישקה ד’ פעמים. וירדו גשמים, שלא היה צריך להשקות פעם הרביעית. אם יקבל רביע כפי שהתנה. וגשמים שירדו, הרווח של האריס. או כיוון שלא השקה, לא יקבל רביע כי אם שליש.
וזה גופא טען לבן ליעקב אבינו. "ויברכני ה’ בגללך" אמת שאתה צדיק, ובזכותך שרויה ברכת ה’. אולם הרווח שלי הוא. כי לא השקעת למענו יותר מהרגיל. ולכן הראה עצמו לבן כמי שנוהג לפנים משורת הדין והוסיף "נקבה שכרך … ואתנה" ומכיוון שלבן טען שלא חייב בתוספת השכר, הוסיף הכתוב תיבת "ויאמר" שהשכר לא תמורת עבודתו.
ויעבק אבינו אמר, לא כפי שאתה אומר שברכת ה’ היתה כאן, ואני לא עבדתיך יותר מהרגיל. אלא "ויברך ה’ אותך לרגלי" ברגלי עבדתי, ולכן מן הדין שתתן לי שכרי יותר.
שמעתי ואיני יודע בשם מי.
No comments:
Post a Comment